רוח בעשב, מים על אבנים, הצעדים שלך. את מקשיבה החוצה, ומגלה שהקול שבפנים מתחיל לענות. כך נוצרת הרמוניה, וכך מגיע השקט.
ככה מרגישה הליכה של הקשבה, מהדיבור הראשון עד הישיבה בשקט.
את יוצאת לדרך עם כל מה שהבאת מהבית. מדברות. ותוך כמה דקות הנשימה מתארכת, הכתפיים יורדות, והעיניים מתחילות לראות את מה שסביבן במקום את הרשימות שבראש.
בשלב השקט הכל נשמע חזק יותר. העלים, המים, ציפור שלא שמת לב אליה קודם. את מקשיבה החוצה, ומשהו בפנים נרגע ומתחיל להקשיב יחד איתך.
את משמיעה צליל משלך ומקשיבה איך הוא נפגש עם צלילי הטבע. איך הוא משתנה ליד המים, ליד הרוח. וכשנוצרת הרמוניה ביניהם, משהו מתיישב גם בתוכך.
כשאת מקשיבה החוצה, הקול שבפנים מתחיל לענות.מעיין ברנע
מקשיבים לצלילי הטבע סביבנו: מים, רוח, אדמה, אבנים. הם מלמדים את האוזן להאט, ואת הגוף להיות כאן ועכשיו.
את מקשיבה לקול הפנימי שלך ולהשפעה של הצלילים עליו. מה משתנה, מה נרגע, ומה מבקש להישמע אחרי זמן ארוך של שקט.
הקול שלך נפגש עם צלילי הטבע. מתוך ההרמוניה ביניהם נוצר כלי התבוננות מרגיע, שאפשר לחזור אליו בכל הליכה שלך.
היצירה שלי התחילה מיומן מוזיקלי, מהקשבה למה שעובר עלי. בטבע ההקשבה הזאת נפתחת עוד יותר, עם מקהלת צלילי מים, רוח, חיות ועוד.
אני מובילה אותך בדרך, שומרת על השקט כשצריך ועל השיחה כשצריך. את רק הולכת, מקשיבה, ומגלה מה הקול שלך עונה לעולם.
ההליכה היא בקצב שלך, וחלק ממנה הוא ישיבה במקום שנעים להקשיב בו. המטרה היא לא להגיע רחוק, אלא לשמוע יותר. עוצרים מתי שצריך.
זה בדיוק השלב. אין צורך להגיד כלום. הולכים בלי דיבור ומקשיבים לצלילים מסקרנים סביבנו, ואחר כך משוחחים על מה שקרה בפנים, אם תרצי.
בגדים נוחים, ומחברת וכלי כתיבה למי שרוצה לרשום מה עלה בדרך. את מקום המפגש בטבע קובעות יחד בוואטסאפ.
כתבי לי כמה מילים על מה שעובר עלייך עכשיו, ונמצא יחד יום שלישי או רביעי שמתאים לך.
הודעה ישירה בוואטסאפ