החבילה עוברת מהיד שלכם
"מכאן זה עלי"אתם מוסרים את החבילה ורואים איפה היא מונחת ברכב. זה הרגע שבו הקשר בבטן מתחיל להתיר את עצמו. אין טופס ואין הסברים. יש כתובת, יש שעה, ויש מישהו שלקח את זה על עצמו.
מסרתם משהו שחשוב לכם, והפסקתם להחזיק אותו בראש. בלי לבהות בטלפון. דקה לפני המסירה מצלצל הטלפון, ואתם נושמים.
זו הדקה שבה אתם מפסיקים לתהות. השיחה קצרה, והיא עושה את כל ההבדל בין יום מתוח ליום רגוע.








אתם מוסרים את החבילה ורואים איפה היא מונחת ברכב. זה הרגע שבו הקשר בבטן מתחיל להתיר את עצמו. אין טופס ואין הסברים. יש כתובת, יש שעה, ויש מישהו שלקח את זה על עצמו.
בזמן שאתם עובדים, החבילה זזה. אתם לא שולחים הודעה לשאול מה קורה, ולא מחשבים כמה זמן לוקח מרעננה להרצליה. הראש פנוי בדיוק לזמן שבו הוא נחוץ לכם.
הטלפון מצלצל ואתם שומעים שהחבילה מגיעה עוד רגע. הנמען יורד, אתם יודעים שזה נגמר טוב. הדקה הזאת סוגרת את כל היום, והכתפיים יורדות מיד אחריה.
כמה פעמים היום בדקתם איפה החבילה היום זה לא יקרה

אתם שואלים ואני עונה אם זה אפשרי ומתי. בלי אולי ובלי לגרור אתכם. תשובה ברורה בהתחלה היא מה שמאפשר לכם לתכנן את היום.

החבילה שלכם לא הופכת לפריט ברשימה. היא מונחת ברכב במקום שבו היא לא זזה, ונמסרת ביד למי שאמור לקבל אותה.

אני מתקשר דקה לפני המסירה ומודיע שהחבילה מגיעה מיד. ככה אף אחד לא מחכה בחוסר ודאות ואף חבילה לא נשארת בדלת סגורה.

קבעתי לעצמי שהלקוח והחבילה שלו חשובים לי ברמה האישית. מזה נגזר הכל, המסירות והנאמנות למשימה לפני כל דבר אחר, וגם השיחה הקצרה שאתם מקבלים דקה לפני המסירה.
אני עובד בשרון, מדבר עברית, אנגלית ורוסית, ומעביר חבילות מנקודה לנקודה. כשאתם מוסרים לי משהו, הוא מפסיק להיות הדאגה שלכם והופך להיות המשימה שלי.
כתבו לי מאיפה לאסוף ולאן למסור, ותדעו עוד לפני שסיימתם את הקפה מתי החבילה יוצאת ומתי היא שם.
הודעה ישירה בוואטסאפ