שואל מה בפניםלפני שאני לוקח, אני שואל מה רגיש. זכוכית, מסמכים, אוכל, ציוד יקר. מה שאני יודע מראש אני יכול להגן עליו בפועל ולא בדיעבד.
דקה לפני
מה קורה רגע לפני שהיא בידיים
החלק שהכי מדאיג אתכם הוא הסוף, ובדיוק שם אני מאט. הדקה האחרונה היא הדקה שבה חבילות נהרסות או מגיעות שלמות.
האטה
הרכב עוצר ליד הכתובת
"בלי למהר בסוף"הנסיעה נגמרה והחבילה עדיין שלמה. עכשיו מגיע החלק שבו רוב הנזק קורה, כשממהרים החוצה עם ידיים מלאות. אני מוציא חבילה אחת, מחזיק אותה כמו שצריך, וסוגר את הדלת בלי לדחוף.
השיחה
הנמען יודע לצאת עכשיו
"אני מתחת לבית"מצלצל הטלפון ואני מודיע שאני מגיע מיד. החבילה לא מונחת על שטיח ולא נשענת על דלת ולא מחכה לשכן. היא נשארת בידיים שלי עד שיש מישהו לקבל אותה.
המסירה
עוברת מיד ליד
"שלמה, בדיוק כמו שיצאה"החבילה עוברת ליד של הנמען והוא רואה שהיא במצב שבו היא נשלחה. אתם מקבלים הודעה שזה נסגר, והחשש שליווה אתכם מהבוקר פשוט מפסיק להיות רלוונטי.
מקום קבוע ברכב
מסירה ביד