צד אחד, מערכות
אני בונה מערכות AI, קוד ואוטומציות. אני יודע איך הכלים האלה עובדים מבפנים, ולכן אני גם יודע מתי הם מיותרים ומתי הם פשוט מזיקים.
אתם מקבלים מישהו שבונה מערכות ובאותה נשימה מבין למה אתם עושים את מה שאתם עושים. לא צריך לתרגם את עצמכם לפני שמתחילים.
שעה. אתם נכנסים מתנצלים ויוצאים בהקלה. זה הקצב.
"אני לא ממש מבינה בזה"
כמעט כולם פותחים ככה, בשתי שורות של התנצלות. אני לא מגיב לזה ולא מנחם. אני פשוט שואל על העבודה עצמה, כי שם אתם מומחים, ומשם השיחה כבר מתחילה להיות אמיתית.
"מה את רואה שאף אחד אחר לא רואה"
אתם מדברים על מה קורה בחדר, על מה שאתם רואים אצל אנשים שאף אחד אחר לא רואה. הידיים זזות. הקצב משתנה. זו הנקודה שבה נשמע הדבר האמיתי שצריך להיות כתוב עליכם.
"מישהו הסתכל ולא ניסה למכור לי להיות מישהי אחרת"
אני לא מציע לכם להיות אחרים כדי להצליח. אני מסתכל על מה שיש ומחפש איך להביא אותו לאנשים כמו שהוא. יעל אמרה שזו הייתה הפעם הראשונה שמישהו עשה את זה.
אני בונה מערכות AI, קוד ואוטומציות. אני יודע איך הכלים האלה עובדים מבפנים, ולכן אני גם יודע מתי הם מיותרים ומתי הם פשוט מזיקים.
האנשים הכי קרובים לליבי הם מטפלים, מורים ויוצרים. אנשים שעובדים עם נשמה ומרגישים שהעולם הדיגיטלי הוא מקום שהם לא שייכים אליו.
בשלב מסוים הפסקתי לראות בזה בעיה טכנית. אדם עם מתנה ביד ואתר שאף אחד לא מגיע אליו הוא לא אדם לא מספיק טוב, הוא אדם שלא תרגמו לו.
בפעם הראשונה מישהו הסתכל על העבודה שלי ולא ניסה למכור לי להיות מישהי אחרת.יעל ב׳
תוך שבוע הפסקתי לדחות את זה. פשוט התיישבתי ועשיתי.אורי ש׳

הגעתי לזה כשגיליתי שאני חי בשני עולמות שלא מדברים אחד עם השני. מצד אחד אני בונה מערכות AI, קוד ואוטומציות. מצד שני האנשים שהכי קרובים לליבי הם מטפלים, מורים ויוצרים.
ראיתי שוב ושוב את אותה סצנה: אדם עם מתנה אמיתית ביד, ואתר שאף אחד לא מגיע אליו. היום אני מתרגם בין השפה של האנשים האלה לבין הכלים שיכולים לשרת אותם, בלי שהם ישלמו על זה בנשמה.
זה החשש הכי גדול שאני שומע. אני לא כותב במקומכם. אני מוציא את מה שכבר קיים, ואם משהו יוצא ולא נשמע כמוכם, זורקים אותו.
לא. אין שאלה טיפשית, אף פעם לא הייתה. מי שמרגיש טיפש מול טכנולוגיה זה בדרך כלל סימן שמישהו הסביר לו רע, לא שהוא לא מבין.
עם אנשים שעובדים עם נשמה. מטפלים, מורים, יוצרים. אנשים עם מתנה אמיתית ביד שמרגישים שהעולם הדיגיטלי הוא מקום שהם לא שייכים אליו.
בפרדס חנה, בעברית. בלי מצגות ובלי מונחים באנגלית שצריך לחפש אחר כך, ובלי שתצטרכו להתנצל בהתחלה על מה שלא ידעתם.
כתבו לי בוואטסאפ בשתי שורות, במילים שלכם, מה אתם עושים ואיפה נתקעתם. לא צריך לנסח את זה יפה.
הודעה ישירה בוואטסאפ